החלטה בתיק ת"א 22577-04-12

בתיק זה נשלחה התראה בדבר מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש וזאת ביום 28.2.13.

הודעה מטעם התובע נמסרה ביום 12.3.13 ובמסגרתה בקשה לקביעת דיון בתיק.

כעת, יש להבין ההשתלשלות כאן מראשיתה.

ביום 14.1.13 ניתנה החלטה לזמן הצדדים לדיון ביום 20.2.13.

התובע לא התייצב לדיון ביום 20.2.13.

בעקבות כך, ניתנה בדיון החלטה המאפשרת לתובע להציג הנימוקים לאי התייצבותו בפני בית המשפט תוך 7 ימים.

ההחלטה שוגרה בפקס למשרדו של ב"כ התובע.

התובע לא הגיש כל הודעה מטעמו, חרף חלוף המועד שנקצב לכך.

על כן, נשלחה אליו ביום 28.2.13 התראה בדבר כוונה למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.

ביום 12.3.13 הגיש התובע הודעה המסבירה הסיבה לאי התייצבותו לדיון מיום 20.2.13  - זאת מחמת אי קבלת זימון לדיון ואי רישום המועד ביומן בא כוחו. התובע מסביר כי ב"כ הנתבעת אמנם התקשר למשרדו ונענה כי מועד הדיון לא ידוע לב"כ התובע וכי נמסר לב"כ הנתבעת מספר הטלפון הנייד של ב"כ התובע, אך זה לא התקשר אליו.

התובע מבקש לקבוע את התיק לדיון נוסף ומציין כי נתן לנתבעת הארכות מועד להגשת כתב הגנה.

לאחר ששקלתי את טענות התובע, לא מצאתי בהן כל נימוק ממשי לאי התייצבות לדיון ולאי משלוח הודעה בהתאם להחלטה בדיון מיום 20.2.13 .

יש לציין כי במערכת קיים אישור מסירה של ההחלטה מיום 14.1.13 , בה נקבע הדיון האמור.

כמו כן, במערכת קיים גם אישור על העברת פרוטוקול הדיון מיום 20.2.13 בפקס לב"כ התובע.

מאחר ומדובר בדיון ענייני ראשון בתיק, ועל מנת שלא לקפח זכותו של התובע ליומו בבית המשפט, הרי בשלב זה לא ייפסקו הוצאות ואולם התנהלות התובע תילקח בחשבון במועד מתן פסק הדין הסופי, ככל שיידרש.

לגוף העניין, מדובר בענייננו בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע באירוע שלטענתו (המוכחשת על ידי הנתבעת) מהווה תאונת דרכים.

אולם, התביעה הוגשה מבלי שצורפה לה בקשה למינוי מומחה כנדרש בהליכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ולחלופין אף לא צורפה לה חוות דעת רפואית, כנדרש בהליכים על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

יומנו של בית המשפט עמוס לעייפה ואינו מאפשר קביעת מועד דיון קרוב.

על כן, ניתנת לצדדים שהות בת 30 יום על מנת לבוא בדברים ביניהם ולהגיש הודעה משותפת באשר לאופן המשך ניהול ההליך על ידם.